מבוא ליחב”ל: מלחמה – הגדרה

מבוא ליחב”ל: מלחמה – הגדרה

מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

הגדרת המלחמה: פרמטרים על פיהם מגדירים מלחמה

  • שחקן: במערכת הבינלאומית היה מקובל לתפוש את המדינה כהשחקן המרכזי הנוטל חלק במלחמות. יותר ויותר נגלה גם שחקנים לא מדינתיים הלוקחים חלק במלחמה.
  • זמן: משך המלחמה.
  • עוצמה: מספר הלוחמים\חיילים המעורבים ומספר האבדות. האם יש סף שממנו אנו מגדירים עימות כמלחמה ומתחתיו מגדירים עימות כסכסוך שאינו מלחמה. ההגדרה המקובלת היום היא שאלף קורבנות קרב- אבדות כתוצאה מעימות אלים מדי שנה מספקים את הפרמטר המרכזי בזיהויו של עימות אלים כמלחמה.

מדוע המלחמות הללו שאמורות להעסיק אותנו יותר מכל?

למידה. מנהיגים מדינתיים שניצבים בראשות מוסדות מדינתיים מוסדיים מצליחים להפיק לקחים ולהימנע מגלישה לא נחוצה לעימותים אלימים. ליברלים – אותם מנהיגים הצליחו ללמוד מן העבר.

העדרם של סכסוכי גבול. באופן יחסי כאשר בוחנים את השתלטותה של המערכת המדינתית על פני העולם כולו.(אין כמעט נגזרת על פני הגלובוס שאינה מדינה) אפשרה לשחקנים המדינתיים החדשים להסדיר את יחסיהם ובכך מצמצמים את העילה למלחמות בגלל חילוקי דעות טריטוריאליים. נצחון הלאומיות – השתלטותה של התופעה הלאומית על פני העולם כולו – אם גורמים לאומיים מוצאים מזון לשאיפותיהם – מקבלים עצמאות במדינה מתוחמת היטב – כך לפחות לכאורה מצאנו מרפא לחתירה למלחמה בשל שאיפות לאומיות. אם התנועה הלאומית קיבלה מדינה האינטרס שלה לצאת למלחמה על מנת להשיג מדינה נמנע.

היציבות שנבעה מהמלחמה הקרה. המערכת הבין גושית הדו קוטבית עיצבה את היחסים בין המדינות. הקפיאה אותם. מעצמות העל כפו על המדינות לשמר יציבות יחסית ביניהן – מדינות נלחמו פחות.

הסברים ליברלים

ארגונים בינלאומיים – יותר ויותר מדינות מעורבות בארגונים בינלאומיים ולכן מלחמות נמנעות.

השלום הדמוקרטי – ככל שעלה מספר המדינות הדמוקרטיות כך ירד מספר המלחמות. אף שהוקמו מדינות רבות נוספות, תהליך הדקולוניזציה מאז מלחמת העולם השנייה הרי שבמקרים רבים הגבולות ששורטטו בראש ובראשונה באפריקה ובמזרח התיכון – הגבולות של המדינות החדשות אינם חופפים לחלוקה האתנו-לאומיות.

עוני – סיבה כלכלית. ככל שמדינות עניות יותר כך גואה הסיכוי\סיכון למלחמות פנים מדינתיות. מדינות עניות נוטות יותר לסכסוכים אלימים.

מה קרה מראשית שנות ה90? מה גרם לירידה בעימותים פנים מדינתיים?

למידה – תראו מה קרה כפועל יוצא מהתעצמותם של הסכסוכים הבין קהילתיים? ככל שהבינו יותר מה גורם לסכסוכים ומה עשוי להביא לפתרונם, ככל שהפיקו את הלקחים הנכונים ויישמו אותם, כך רבתה ההצלחה בהתמודדות עם אותם מתחים בין קהילות שונות וכך גברה היכולת להימנע מגלישתם של אותם סכסוכים בין קהילתיים לעבר מלחמה.

הסבר ליברלי מובהק- דמוקרטיות – תום המלחמה הקרה העצים מאוד את הגל השלישי של הדמוקרטיזציה. מכיוון שיש יותר ויותר מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם,כך גם הסכסוכים הפנימיים בתוך המדינות שהפכו דמוקרטיות הופכים לנדירים יותר. משטר דמוקרטי מספק את המסגרת הפוליטית היציבה והנכונה להחלה של אותם מתחים. מדינה דמוקרטית נותנת ביטוי לקהילות האתניות בתוך המדינה ובכך מונעת מתחים פנימיים.

האם באופן כללי מלחמות בין מדינות הן תופעה לא דומיננטית לאורך זמן במערכת הבינלאומית?

כאשר בוחנים את המערכת הבינלאומית בראייה רחבה לאורך זמן אותה תופעה – אינה תופעה רווחת – די נדירה.

למה פורצות מלחמות? כי שני צדדים מחליטים להילחם. (צד אחד יכול להיכנע ללא תנאים)

המלחמה טבועה בנו,בני האדם. נתון, חלק מDNA הסוציולוגי פוליטי שלנו. קריאת התגר המשמעותית ביותר היא הניסיון לאתר את אותם המקומות ברחבי תבל בהן קהילות לא נלחמות. הן מפריכות את התזה.

ניסיונות למצוא קהילות כאלה – שבט הסמאי שבמלאיה, מלזיה –

  • מדובר בקהילות קטנות והפרטים השונים מכירים אחד את השני פנים אל פנים.
  • מבנה כלכלי שוויוני.
  • היעדר דפוסים רשמיים של ריבוד מעמדי פוליטי – אין מעמדות מובהקים
  • היעדר מגבלות על מספר בעלי הכישורים לשמש כבני סמכות.
  • עיקרון מוביל לדינאמיקה של היחסים בין הפרטים הוא עיקרון ההדדיות, הניסיון להתבסס על תן וקח מתמיד.
  • נטייה לסקסיזם ולשלטון זקנים
  • העדר יצור עודף (מאפשר תיעול רווחים עבור בעלי סמכות)

ניאוריאליזם – האנרכיה היא זו המאפשרת היווצרות מלחמות. לא אומר שהאנרכיה מסבירה כל מלחמה ספציפית. תנאי מאפשר להיווצרותן של מלחמות. אך היא גם מחוללת מלחמות – את מוסד המלחמה. בתנאים של אנרכיה בהכרח תהיינה מלחמות בעולם. כל עוד אין ממשלה עולמית בהכרח יהיו מלחמות. לא אומר שיהיה ניתן לנבא אותן אך בהכרח יהיו.

מרקסיזם – הקפיטליזם מוליך בהכרח למלחמה. אם לא יהיה קפיטליזם – לאחר מהפכה קומוניסטית –  נקדם את אותו הרגע של שלום עולמי.

המלחמה הינה נמנעת –

ליברלית – מסחר חופשי ארגונים בינלאומיים

תיאוריית השלום הדמוקרטי

תיאוריית תועלת צפויה – מלחמות פורצות כי מחליטים לפתוח בהן – צריך לחזור מדוע אותו ראש ממשלה החליט לפצוח במלחמה – כל אחד מאיתנו עושה בחינה רציונאלית של עלות מול תועלת – כרוכה בחישוב של סבירויות  – ולכן נראה לפעמים שגם מנהיגים של מדינות חלשות או קבוצות חלשות יקראו תיגר על מעצמות גדולות – לכאורה נראה לא רציונאלי – (ווייטנאם מול ארה"ב למשל) אך יש שאלה של סבירויות. אם מסתכלים על הסיטואציה ומגיע למסקנה שהפסד, שכניעה לתכתיב האמריקאי הוא מ100 אחוז של השפלה ומאבק בארה,ב הוא 10% של הצלחה, בכל זאת יכול להניב הישגים מסוים – על פי הגישה הזאת מנהיגים עלולים לשקול בחיוב לפתוח במלחמה.

אגרסיביות אנושית

אם מלחמה נובעת לא מטבע האדם אלא בגלל שיש עימותי תפישה – לא תופשים כהלכה את היחסים בינינו – אז אם בדרך כלשהי נצליח לגמד אם לא להכחיד לגמרי את עימותי התפישה האלה נוכל למנוע מלחמות.

הדינאמיקה המובילה למלחמה –

משפך שבו כל שלב מקדים מאפשר למזרז את השלב הבא שמוביל בסופו של דבר להחלטה המיידית.

  • התנאי הראשון – אנרכיה
  • סיבות עומק – חלוקת העוצמה במערכת- תמורות בחלוקת העוצמה – פחות שאלה של דו קוטבי מול רב קוטבי. קפיטליזם, טבע האדם .
  • גורמים מידיים – משברים, עיוותי תפיסה, מנהיגים מטורפים.
  • החלטה לצאת למלחמה
  • מלחמה

ראו גם:

עת מלחמה: 27 ציטוטים מעוררי מחשבה על מלחמה

16 ציטוטים מהתנ"ך על מלחמה

חמש תיאוריות מנהיגות קלאסיות

חמש תיאוריות קלאסיות שמנסות להסביר מהי מנהיגות ומה הופך אדם למנהיג. האם מנהיגות היא תכונה מיוחדת, הקשר מסוים, תלות או עניין של כוח?

מדוע בכה יעקב כשנשק לרחל?

וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך: מדוע בוכה יעקב כאשר הוא נושק לרחל? איך זה קשור לכל אירועי הנשיקה והבכי האחרים שלו והאם הבאר היא בעצם לב?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: