פרדיננד טוניס – סיכום

מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: פרדיננד טוניס

מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים

סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – לייקקונו!

פרדיננד טוניס

פרדיננד טוניס מתנסה בתהליכי המודרניזציה בגרמניה, שהם פרובלמאטיים במיוחד כאשר התוצאה היא שהמודרניזציה הכלכלית (במובן של מהפיכה עירונית, תעשייתית ופוליטית) התרחשה שם באופן מואץ ורדיקאלי בשני העשורים האחרונים של המאה ה19. כלומר, גרמניה עברה באופן חד ומהיר מחברה אגררית (חקלאית, שכלכלתה מבוססת על אחוזות, קרקעות ואריסים) למעצמה תעשייתית מובילה בתעשייה כבדה – כימית, פלדה, חשמל (מתחרה מובילה מבחינה תעשיית לאנגליה וצרפת). השינוי החד והגדול הזה, גרם לכך שלא התפתחה אליטה-בורגנית בגרמניה שיש לה משקל תרבותי ופוליטי. כלומר, למעמד הבורגני שכן נוצר כתוצאה מההתפתחות התעשייתית לא הייתה השפעה על הפוליטיקה ועל הכלכלה בגרמניה. מעמד האצילים הישן הצליח לדכא את מעמד הבורגנות ולא לתת לו כניסה לתחום הפוליטי והצבאי – כלומר, בעלי הקרקעות הגדולים נשארו השליטים הפוליטיים והצבאיים של גרמניה, עד לאחר מלחמת העולם הראשונה ולא נתנו לבורגנות לבטא את הכוח הכלכלי העולה שלה במישור הפוליטי, ולכן אנו רואים שכאשר נוצרה המערכת הדמוקרטית הראשונה בגרמניה (רפובליקת ויימר בסוף מלחמת העולם הראשונה), הדמוקרטיה הייתה שברירית מאד מכיוון שהיא לא התבססה על תהליך פנימי של תיאום והסכמה בין הכוחות החברתיים השונים. האצולה הלוחמת לא קיבלה אף פעם את הדמוקרטיה הבורגנית, שנכפתה על גרמניה מבחוץ, כתוצאה מהתבוסה שלה במלחמת העולם הראשונה. לכן הקונפליקט, ואי היכולת לקיים דמוקרטיה יציבה גרם לכך שרפובליקת ויימר הפכה ליותר ויותר מעורערת, עד שהנאצים עלו לשלטון והפילו את הרפובליקה באופן סופי. הסיפור הוא כדי להמחיש את הפרובלמאטיקה בהיווצרות המודרניזציה בגרמניה, שהובילה לחוסר יכולת לקיים מערכת תקינה ודמוקרטית בגרמניה.

טוניס מפתח מערכת מושגית המורכבת משני מושגים גדולים (שהשפיעו מאד על דורקהיים, מארקס וובר) – גמיינשאפט (קהילה), גזלשאפט (חברה/ התאגדות). מושג הגמיינשאפט מייצג את ה"כפר" הגרמני של הזמנים הקודמים-ימי הביניים, לעומת הגזלשאפט שמייצג את ה"עיר" התעשייתית, הגועשת והמסחרית. טוניס טוען שאלה הם שני דגמים שונים של חברה, האחת מייצגת את הדגם הישן, המסורתי, הפיאודלי והכפרי המבוסס על יחסי פנים אל פנים, היכרות מתמשכת, סדר קבוע, אמונות משותפות, אחדות של רצון, לעומת זאת השנייה מייצגת זרות, תחרות, אנונימיות, שם בני האדם צריכים להתאגד על בסיס של חוקים פורמאליים, שיגדירו חוקי משחק שיאפשרו לחוקי המשחק שלהם להתקיים. הגמיינשאפט הוא מקום שניתן לפתח בו יחסים עם עומק רגשי, לעומת הגזלשאפט שזהו מקום שבו מערכת היחסים החברתית היא אינסטרומנטאלית בלבד – מבוססת על תועלת. טוניס רואה את קיומה של החברה המודרנית כבעייתי בגלל שהיא מבוססת על תכליתיות ומשימתיות, וחסרים בה המימדים של עומק רגשי, אחווה אנושית, קשר משמעותי וכדומה. כלומר, טוניס מצייר שבר תרבותי בין החברה הישנה "הטובה" לבין החברה החדשה "הבעייתית" – הוא מקבל את המודרניזציה כמשהו מבורך, אך רוצה לחזק בה את הסולידאריות בין אנשים (סוציאליזם). טוניס מזהה את המודרניזציה כבעייתית ומציע להכניס בה אלמנטים של הסדר הגמיינשאפטי, מבלי לחזור לסדר החברתי הישן.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: