מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: תיאוריות מבניות וסוכניות

מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: תיאוריות מבניות וסוכניות

מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים

סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)

התיאוריות המבניות: המרקסיזם והפונקציונליזם, אמנם שתי גישות שונות אך שתיהן מתייחסות לחברה כאל מערכת של חלקים שיש ביניהם יחס חוקי שחוזר על עצמו. שתי הגישות הללו חולקות אחת על השנייה בשאלה (2) מה מעצב את החברה? כאשר הגישה המרקסיסטית מדברת על בסיס כלכלי שמעצב את היחסים החברתיים, ולעומת זאת הגישה הפונקציונאלית טוענת כי מערכת הערכים המשותפים, הנורמות והוראות הפעולה שנגזרות מהן, הן אלה שמייצרות את המכנה החברתי המשותף שמאפשר לחברה לפעול כיחידה אחת, תוך כדי חלוקת העבודה בין המרכיבים השונים שלה, כשכל מרכיב תורם את חלקו ל"טוב המשותף" הכללי, בהתאם לערכים מוסכמים על החברה.

התיאוריות הסוכניות: ברירה רציונאלית והבניה חברתית. המשותף לגישות הללו הוא, הטענה כי הגישות התבניתיות לא מכירות בתפקיד המייצר של הסוכנים החברתיים ושל האינדיבידואל. על פי הגישות הללו יש סוכנים הפועלים על סמך נטייתם האישית (שיקול דעת, אמונה, טעם וכדומה). הגישות הללו מובחנות ביניהן בנוגע לדעתן על הדבר שמעצב את החברה (2). הגישה של הברירה הרציונאלית מדגישה אינטרסים מטריאליים ומתודולוגיה כמעט אובייקטיבית לצורך שיקול הדעת שמפעילים הסוכנים לצורך ברירה בין האפשרויות השונות. במצב זה יש חוקי פעולה ידועים ומשותפים, וכל אחד פועל במסגרת הזו כדי למקסם את האינטרס שלו, תוך כדי לקיחה את הצד השני בחשבון. לעומת זאת, גישת ההבניה החברתית טוענת כי הדגש כאן הוא על אופן ההבניה החברתית, על ידי סוכנים של משמעויות, אשר לרב אינו כלכליות, אלא מתייחסות לעולמות תוכן שונים. מדובר באופן שבו בני האדם מבינים את המצב שלהם או מייחסים חשיבות לפעולה שלהם ועושים זאת תוך התייחסות לעולם שמסביב. מרכיב חשוב בעולם שמסביב הוא המערכת הסימבולית, הלשונית, והתנהגות של סוכנים אחרים, אליהם יש להתייחס. כלומר, יש כאן מערכת של הבניה תרבותית, סימבולית ולשונית שיוצרת מעין מציאות מדרגה שנייה, הקיימת רק כאשר מייצרים אותה ומאמינים בה. הסובייקטים והאופן שבו הם תופסים ומקנים משמעות לעולם החברתי, הם הדבר המרכזי וזהו דבר תהליכי (שאינו נגזר מראש).

החלוקה הזו, דרך השאלות, אם כך יוצרת את הגבולות בין התיאוריות הסוציולוגיות והאנתרופולוגיות (בתוספת של שני המימדים הקוטביים של השאלה ה 3).

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: