הממד האסתטי מאת הרברט מרקוזה – תקציר

"הממד האתסטי" של הרברט מרקוזה מייצג את ביקורתו המאוחרת של הפילוסוף הניאו-מרקסיסטי, ממייסדי אסכולת פרנקפורט, על תפיסת האסתטיקה המרקסיסטית ואת תפיסתו של לגבי משמעויותה הפוליטיות של יצירת האמנות המודרנית.

"הממד האסתטי" הוא למעשה תגובה לעבודות קודמות בתחום האסתטיקה שנעשו בתחום התיאוריה הביקורתית ובעיקר עבודתו של וולטר בנימין – "יצירת האמנות בעידן השעתוק המכני". מרקוזה מבקר את קריאתו של בנימין לפוליטיזציה של יצירת האמנות כך שגם תשקף את מצבה של החברה וגם תעורר ותוביל לשינוי. מרקוזה אמנם שותף לגישותיהם של בנימין ותיאודור אדורנו בדבר שותפותה של התרבות והאמנות בפרט בנושאים חברתיים ובמגמות חתרניות, וכן הוא שותף לגישתו של אדורנו בדבר מימוש הפוטנציאל הזה של האמנות דרך ריחוק אסתטי וסימבוליזם. אך מרקוזה נוקט בגישה פחות רדיקלית מזו של בנימין ואדורנו בנוגע לתפקידה של האמנות המודרנית. אחד ההבדלים המרכזיים בין מרקוזה המאוחר ושאר הוגי אסכולת פרנקפורט הוא הדיכוטומיה בין תרבות גבוהה ותרבות פופולארית, כאשר מרקוזה נותן תפקיד משמעותי יותר גם לתרבות ה"נמוכה" יותר לעומת אדורנו למשל שראה בה "חרושת תרבות" בשירות הקפיטליזם וייחס רק לתרבות הגבוהה תפקיד של שחרור חברתי.

"הממד האסתטי" על פי מרקוזה הוא הצלחתה של התרבות הגבוהה בתרגום המרכיב החתרני לכלל תחומי התרבות. מרקוזה טוען כי האמנות יכולה לתפקד רק במסגרת עצמאות קונספטואלית וניתוק מהחברה. הדרך לעשות כן היא דרך ייצוג סימבולי מנותק של החברה שיצור פער בינה ובין עבודתו של האמן. האמן צריך לעורר בעבודתו כמיהה למשהו אוטופי והבטחה לאושר המתגלם באסתטיקה. כמיהה זו היא המכשיר שעל פי מרקוזה יאתגר את המציאות הקיימת ויוביל בסופו של דבר לפעולה בכיוון של שינוי חברתי. מרקוזה שם דגש על תפקידה של הספרות אך טוען כי הניתוח שלו תקף גם לגבי מוזיקה והאמנויות הפלסטיות.

 

האם גם לבעלי חיים יש זכות לחיים?

הזכות לחיים היא הזכות הבסיסית ביותר שלנו, אך האם גם לחיות מגיעה להיות הבעלים של החיים שלהן? טיעונים פילוסופים לזכויות בעלי חיים

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה