מונחים בפסיכולוגיה: המודל הפסיכודינמי לאבנורמליות
הגדרה: המודל הפסיכודינמי לאבנורמליות – הגישה הפסיכואנליטית רואה את המקור לאבנורמליות בתהליכים מנטליים תוך נפשיים. בשונה מהגישה הקוגניטיבית מניחה גישה זאת כי מקורם של רבים מהתהליכים התוך נפשיים המצויים בבסיס ההפרעות הנפשיות הוא הלתי מודע לאדם. גישה זאת מניחה קיומם של קונפליקטים בלתי פתורים משנות הילדות המוקדמות כמקור לשיבושים בהתפתחות הנפשית התקינה. קונפליקטים אלה ברבות השנים עברו עיבוד מחדש ע"י מנגנוני ההגנה. שיטות הטיפול הפסיכודינמיות חותרות לאפשר לאדם יותר גמישות וחופש בבחירת מנגנוני ההגנה הרצויים, באופן שיאפשר לו חיים מלאים ומספקים יותר. הטיפול שואף לפתור את הקונפליקטים מעוררי החרדה בהנחה שניתן לגלות את מקורם בהסטוריה של המטופל, להעלותם למודע ולמגרם מן הייסוד. אחד ממושגי הייסוד בטיפול הפסיכודינמי הוא מושג ההעברה. והוא מתייחס לתהליך שבאמצעותו מעביר המטופל אל המטפל מכלול רגשות שהיו מכוונים בשעתו אל דמויות משמעותיות בחיי המטופל. מרבית הטענות הפסיכואנליטיות אינן ניתנות לבדיקה מדעית. הנחת המודל כי מרבית ממניעי ההתנהגות האנושית הם בלתי מודעים מהווה מכשול בפני מי שמנסה לחקור אותם, ומעניקה למניעים אלה מעמד של ספקולציות. המודל מתעלם מהצלחתם של המודלים האחרים בטיפול ביעילות בתופעות אבנורמליות מסויימות שלגביהן המודל האנילטי נכשל או הצליח פחות.
חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה
