מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: למידה והתניות

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: למידה והתניות

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה 

למידת הכללה ולמידת הבחנה

למידת הכללה– תגובה לגירויים דומים. התגובה המותנית היא לא רק לCS (הגירוי הספציפי שהוצג) אלא גם לגירויים דומים לו. עוצמת הגירוי המותנית תהיה הכי גדולה לגירוי המקורי ותרד ככל שהגירוי המוצג יהיה שונה יותר מהמקורי. תגובה לדומה בגירויים.

למידת הבחנה– כשמוצגים שני גירויים שונים/דומים ומחזקים אחד מהם ככה שלומדים להבחין ביניהם. עם הזמן יעלה שיעור התגובות המותנות לגירוי המחוזק וירד שיעור התגובות המותנות לגירוי הלא מחוזק. תגובה לשונה בגירויים.

התניה מסדר שני

גירויים יכולים להפוך לUCS ע"י צימודי ל-UCS בעל חשיבות ביולוגית: לאחר שהוצמד פעמים רבות לאוכל, קיבל האור כוח של UCS ועכשיו, אם יוצמד לאור צליל, גם ללא מזון, לאחר פעמים רבות- די יהיה בצליל כדי לעורר תגובה מותנית CR (הצימוד של אור עם אוכל חייב להימשך במקביל, אחרת יוכחד היחס המותנה המקורי בין אור לאוכל). קיומן של התניות מסדר שני, מגדיל את היקף ההתניה הקלאסית- במיוחד אצל בני אדם.

לדוגמה: אם לחולה מסוים מראה חדר הטיפולים גורם להרגשה רעה, ויציגו לו גירוי ניטרלי, לדוגמה צליל, בצמוד לחדר הטיפולים, החולה יתחיל להרגיש רע כתגובה לצליל בלבד.

פחד מותנה

התניה קלאסית משחקת תפקיד חשוב בתגובות רגשיות כמו פחד. ניתן להתנות בני-אדם לפחד, בעיקר בילדות המוקדמת. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא שניתן לחסל פחדים לא רציונליים, בעיקר פוביות, ע"י התניה קלאסית. לדוגמה: אדם שמפחד מחתולים יכול להתגבר על הפחד ע"י חשיפה הדרגתית וחוזרת אל חתולים. ההנחה היא שלפני זמן רב חתול היה CS לאיזשהו UCS, למשל שריטה. כעת, כשהאדם ייחשף אל ה- CS ללא ה- UCS, הפחד המותנה יוכחד.

              UCS – בשר, CS1 – צליל, CS2 – אור

ç חסימה – הניסוי של קמין

תוצאה: קבוצה 2, שלא קיבלה הצמדה קודמת של צליל ß בשר, הגיבה יותר לאור. קבוצה 1 הגיבה פחות, משום חסימה– הלמידה הישנה חסמה את הלמידה החדשה.

 

עקרון רסקורלה ואגנר מסביר את תופעת החסימה

 

לכל UCS יש מקסימום יכולת קישור, שניתן לבצע עליו (100%). בכל צעד למידה נלמדת פרופורציה קבועה ממה שנשאר ללמוד.

נדגים על פי הניסוי שהוצג:

קבוצה 1: נניח ש CS1 תפס 50% ממה שניתן ללמוד.

בשלב השני CS1+CS2 מתחרים על 50% שנותרו, לכן כל אחד 25%.

קבוצה 2: לא למדה דבר בשלב הראשון, כל גירוי יקבל 50% קישור ל UCS.

בסיום תהליך הלמידה לקבוצה 1 יש 25% קישור של CS2 ß UCS

ולקבוצה 2 יש 50% קישור בין CS2 ß UCS.

למידה קודמת הפריעה ללמידה חדשה!

הצללה

מתייחסת למצב שבו מציגים CS1+CS2 בו זמנית, ומשום נטייה טבעית מוקדמת החיה תקשור רק את אחד הגירויים ל UCS.

 

גם הבדלים גנטיים בין חיות תורמים למה יילמד. עבור כל מין קיימים CS מסוימים  שיותר קל לו ללמוד איתם. לרוב יש קשר לחוש עליו החיה מסתמכת ביותר.

לדוגמא- ניסוי שנערך על חולדות (שמסתמכות על חוש הריח והשמיעה, ולא על הראייה)

בשלב ראשון החולדות קיבלו: CS1 + CS2 ß UCS  (טעם וניל + אור ß רעל במים)

 

בשלב המבחן הוצג לחולדות כל פעם CS אחד: טעם וניל ß מיםאור ß מים.

החולדות למדו את כי מים מתוקים (וניל) מנבאים רעל, ונמנעו לשתות אותם, אך לא נרתעו ממים רגילים כשנדלק אור.

זוהי הצללה: CS1 "מטיל צל" על CS2.

 

מגבלות ביולוגיות

בהמשך לניסוי: לפעמים מינים שונים לומדים את אותו הדבר בעזרת מנגנונים שונים. המנגנונים האלה התגלו ע"י חוקרים שעוקבים אחרי התנהגות של בע"ח בסביבתם הטבעית. הם גילו שמה שיכול כל אורגניזם ללמוד דרך התניה מוגבל ע"י הביולוגיה.

הגישה האתולוגית– אתולוגים מתרכזים בהתנהגות של בע"ח, אך הם שמים דגש על אבולוציה וגנטיקה במקום על למידה. הגישה הזו גרמה להם לחשוב שהתנהגות מוגבלת ע"י הגנטיקה, ולהראות שמינים שונים יכולים ללמוד דברים שונים בדרכים שונות (בניגוד לביהוויוריסטים שהאמינו שחוקי הלמידה חלים על כל המינים). הגנטיקה מגבילה את סוגי האסוציאציות שאורגניזם יכול ללמוד.

מושגים בפסיכולוגיה של הלמידה

התניה קלאסית

התניה קלאסית – הכחדה, הכללה והבחנה

 התניה אופרנטית

הגישה הביהייביוריסטית ללמידה

החלמה ספונטאנית מהתניה

סמיכות זמנים בהתניה

נוירוזה ניסויית

למידה אינסטרומנטאלית

 חוק התוצאה של תורנדייק

תכנית חיזוקים

למידת בריחה ולמידת המנעות

חיזוק על פי סקינר חיובי\שלילי\מלא\עונש

הגישה הקוגניטיבית ללמידה

 מפה קוגניטיבית

מרכיבי תורת הלמידה – גורמים סביבתיים

תיאורית הציפיות

למידה סמויה

 הגישה החברתית ללמידה

מרכיבי תורת הלמידה – תהליכים קוגניטיביים

 דטרמיניזם הדדי

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: