נוירון (תא עצב)/ neuron- היחידה הבסיסית של מערכת העצבים, תא שמעביר מסרים (אימפולסים עצביים) לתאים אחרים, שרירים ובלוטות. נוירונים במרוכז נמצאים במוח ותפקידם הוא לחשב. שאר הנוירונים, שנמצאים בכל הגוף, מתרכזים יותר במוטוריקה.
מגוף התא בנוירון יוצאים ענפים הנקראים דנדריטים: הדנדריטים מקבלים אימפולסים עצביים מנוירנים סמוכים. (קלט)
האקסון: הוא צינורית הנשלחת מגוף התא (הסומא- suma) ומעבירה מסרים הלאה לנוירונים אחרים או שרירים ובלוטות. (פלט)
האקסון מצופה בחומר שנקרא "מיילין", שמושפע מהתזונה והגיל שלנו. יש קשר בין היווצרות הציפוי ליכולות הקוגניטיביות שלנו.
בקצה האקסון מצויים כפתורי הטרמינל. אלו אינם נוגעים ממש בנוירון הסמוך, ישנו רווח קטן הנקרא "המרווח הסינפטי". נקודת ההצטלבות מכונה "סינפסה". כאשר אימפולס עצבי מגיע אל הטרמינל בוטונס דרך האקסון הוא מעורר הפרשת נוירוטרנסמיטור המגרה את הנוירון הבא לפעילות, זה נקרא העברה עצבית.
נוירונים מסווגים לשלושה סוגים בהתאם לפונקציה שהם ממלאים:
- נוירונים סנסוריים: נמצאים באיברי חישה, שרירים, עור ומפרקים.
- נוירונים מוטוריים: נושאים אותות מהמוח ועמוד השדרה אל השרירים והבלוטות .
- אינטרנוירונים: נמצאים רק במוח, בעיניים ועמוד השדרה. נוירונים "מקשרים"- מקבלים אותות מנוירונים סנסוריים ושולחים אימפולסים לאינטרנוירונים אחרים/לנוירונים מוטוריים .
עצב/ nerve– קומץ של אקסונים ששייכים למאות ואלפי נוירונים. עצב בודד יכול להכיל אקסונים משני סוגים שונים של נוירונים.
גרעין/ nucleus– קבוצת תאים של נוירונים שנמצאים בתוך המוח ועמוד השדרה. בגרעין עצמו יש את ה-DNA.
גנגליון/ ganglion– קבוצת תאים של נוירונים שנמצאים מחוץ למוח ולחוט השדרה.
בנוסף לנוירונים, קיימים במערכת העצבים glial cells, המפוזרים בקרב הנוירונים. מספרם גדול יותר (יחס של 1 ל-9) והם "מדביקים" את הנוירונים (glue) ומחזיקים אותם במקומם. בנוסף, הם מזינים אותם ומבצעים "תחזוקה שוטפת" ע"י איסוף ואריזת תוצרי פסולת וזלילת נוירונים מתים.
ממברנת (קרומית) התא– דרכה מקיים התא מגע סלקטיבי עם סביבתו החיצונית. הממברנה מכילה מולקולות של:
- תעלות יונים: מווסתים כניסה של יונים לתוך התא. כשהמטען שלילי- נסגר, כשהמטען פחות שלילי (חיובי)- נפתח.
- משאבות יונים: באמצעות השקעת אנרגיה המולקולות יכולות לקחת יונים של נתרן ולהוציא אותן מהתא. התוצאה: המטען בתא שלילי.
- רצפטורים (קולטנים): מולקולות הרגישות לנ"ט וגורם לשינוי בתא.
פוטנציאל פעולה
- פוטנציאל הפעולה הוא בעצם אימפולס אלקטרו-כימי, העובר מגוף התא אל קצה האקסון. פוטנציאל הפעולה הוא תוצאה של מולקולות בעלות מטען חשמלי. הם עוברים בממברנת התא, שם יש מולקולות של יונים שבוחרים באופן סלקטיבי אילו יונים יכולים להיכנס/לצאת מהתא.
- פוטנציאל מנוחה: אין מעבר של חומרים בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית- תוך התא שלילי וחוץ התא חיובי.
- פוטנציאל מדורג: מידע שנקלט ע"י הדנדריטים של התא מתורגם לפוטנציאל מדורג: מעורר (דה פולריזציה)- הקטנת הקוטביות בין פנים לחוץ התא, או מעכב (היפר פולריזציה)- הגדלת הקוטביות בין פנים לחוץ התא.
- כשמשתנה פוטנציאל התא: נפתחות תעלות תלויות מתח ומאפשרות לנתרן (יונים חיוביים) להיכנס לתא. זה משנה את פוטנציאל התא והתא נהיה חיובי ביחס לסביבתו. שינוי זה גורם לפתיחת תעלות אשלגן ולסגירת תעלות נתרן. עכשיו האשלגן מתחיל לצאת גם בגלל הכוח של דפוזיה (איזון המטען החשמלי) וגם בגלל שעכשיו בחוץ שלילי יותר וכוח חשמלי דוחף אותו החוצה. תעלות האשלגן נסגרות כשהתא נהיה שוב שלילי ביחס לסביבתו. השליליות של האזור אחרי פעולה גבוהה יותר התא יותר שלילי ביחס לסביבתו, וכך הפוטנציאל לא חוזר לאחור כי אם מתקדם.
- חשוב לשים לב שתא לא נח לו במוח עד שפתאום בא לו לירות. יש ירי ספונטאני כל הזמן ונוירונים שכנים ממריצים או מעכבים את הירי הזה.
- פוטנציאל הפעולה של הנוירון פועל במתכונת "הכל או כלום" (עוצמה קבועה).
- מהירות פוטנציאל הפעולה בתוך האקסון תלויה בשני גורמים: 1- עובי האקסון (עבה יותר ß מהיר יותר), 2- ציפוי המיאלין.
