מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכולוגיה פיזיולוגית – נוירואנטומיה של המוח

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכולוגיה פיזיולוגית – נוירואנטומיה של המוח

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

נוירואנטומיה

המוח מתחיל להתפתח עוד ברחם, כאשר התפתחותו מתחילה מהחלק האחורי שלו וכלל שהזמן עובר מתפתח  החלק הקדמי. גם מבחינה אבולוציונית החלקים האחוריים של המוח הם הקדומים יותר אצל כל בעלי החיים. המוח האנושי הופך יותר ויותר ספציפי למין שלנו, אזורים ששייכים למרכז האישיות שלנו.

הקדמה- ה–Neuraxis

כשאנחנו באים למקם איזרים בגונו ישנם שלושה צירים:

1. מרכז / צד– מדיאלי (Medial) לכיוון מרכז הגף, או לאטרלי (Lateral) לכיוון צידי הגוף.
2. בטן / גב– ונטרלי (Ventral) לכיוון הבטן, או דורסלי (Dorsal) לכיוון הגב.
3. ראש / זנב– רוסטראלי / אנטריאורי לכיוון הראש, או קאודאל / פוסטיריאר לכיוון הזנב.

קיימות כמה דרכים לחתוך את המוח:

1. חתך מקביל לפנים- פרונטאלי (מהאף כלפי אחורה)
2. חתך מלמעלה- הוריזנטאלי (מלמעלה למטה)
3. חתך צדדי- מידסגיטאלי (חוצה את המוח לשני חלקים שווים)

המוח מתחלק לשלושה חלקים:

1. החלק האחורי של המוח- הינדבריין התפקוד שלו הוא בעיקר יומיומי, פעולות פשוטות.
2. החלק האמצעי של המוח- מידבריין (לא נלמד עליו)
3. החלק הקדמי של המוח (הוא החלק העיקרי ומהווה את מרבית השטח)- הוא אחראי על כל פעולותינו כבני אדם.

המוח האחורי:

מורכב משלושה חלקים:

1. צרבלום/ מוחון:

• מתפתח עוד ברחם.
• הוא אחראי על מכלול גדול של פעולות: הליכה, עמידה ופעולות הדורשות קואורדינציה.
• תיאום בין מידע חושי ובין ביצוע פעולות (ראייה וכיוון הליכה למשל), מוטוריקה (נגינה על כלי למשל).
• פגיעה בצרבלום תגרום לקושי בהליכה, קושי בשיווי משקל ובקואורדינציה. (כמו צמח)
• בקרב ילדים אוטיסטים, גודל הצרבלום גדול פי 3 מהנורמה.

2. המדולה:

• מתפתחת עוד ברחם.
• אחראית על פעולות בסיסיות: תפקוד לב, נשימה וטונוס שרירי השלד.
• פגיעה במדולה משמעה מוות מחנק.

3. הפונס:

לא נדבר עליו..

המוח הקדמי:

ישנם כמה איברים במוח הקדמי:

1. 1.      תלמוס:

• מהווה כמו תחנת ממסר לכל המידע שמגיע אל המוח- ראיה שמיעה, חום, קור.
• מעביר את המידע הסנסורי: ראיה, שמיעה, מידע חושי- קור, חום, קבלת החלטות (זבוב על היד).
• התלמוס ממיין את המידע שמגיע לקורטקס (למוח) ומחליט מה להעביר לאן.
• נזק לתלמוס יגרום לבעיה בזיכרון החזותי ולקושי בזיהוי רגשות, חוסר מודעות. (אדם לא מתרגם רגשות של אחרים, אדם מפסיק להגיב בהתאם לסביבה שלו)
• (מדובר על דברים יותר בסיסיים כמו- מי עומד מולי ולא על תכונות חברתיות ושיפוט חברתי).

1. 2.      היפותלמוס:

• תפקידו לשלוט על מערכת העצבים הפריפריאלית (ולא במערכת העצבים המרכזית שאנחנו עוסקים בה בקורס).
• אחראי על הומיאוסטזיס (שמירה על איזון הגוף) רעב, שינה, מין.
• נזק להיפותלמוס יביא מצב של חוסר שליטה על תיאבון ועל אכילה (חולדה עם בעיה בהיפותלמוס עלולה לא להרגיש שובע, והיא תשמין כי לא תפסיק לאכול).
• הקשר בין אנורקסיה והיפותלמוס: לא נמצא קשר ישיר, עם זאת נמצא קשר לבלוטה שאחראית על הפרשת הורמוני המין והורמוני הגדילה בגוף. בנות אנורקטיות לא גדלות ולא מתפתחות.
• פגיעה בהיפותלמוס תעורר בעיה בוויסות הגוף בחום וקור, שינה ועוררות.
• לתינוק חדש שנולד אין יכולת לווסת לבד את חום גופו לדוגמה.

חומר קריאה: 2 פרקים מהספר של האוניברסיטה הפתוחה: פרק מספר 3 (תפיסה) פרק מס 11 (מבחנים פסיכולוגיים).

‏23/12/2009

1. 3.      היפוקמפוס:

• מערכת אחסון לזיכרונות שלנו.
• ככל שהולכים מהמוח האחורי קדימה, אנחנו מוצאים יותר התנהגויות פסיכולוגיות.
• ההיפוקמפוס קשור לשלושת פעולות הזיכרון:

1. זיכרון לטווח קצר (זיכרון מהיר ודינמי, המידע נכנס ויוצא בצורה מהירה)
2. אחסון לטווח ארוך (היום הראשון בכיתה א', הנשיקה הראשונה..)
3. שחזור הזיכרון והפיכתו לנגיש.

• ההיפוקמפוס קשור גם ללמידה מרחבית: אנחנו לומדים את המרחב שאנחנו נמצאים בו וזוכרים אותו באמצעות תאי מיקום. (חולדה במבוך קובע)
• נזק להיפוקמפוס עלול לגרום לאמנזיה= בעיית זיכרון. ישנם שני סוגי אמנזיה:

1. רטרוגרייד אמנזיה-  שכחה של העבר מנקודת הפגיעה.
2. אנטרוגרייד אמנזיה- חוסר יכולת ליצור זיכרונות חדשים.

• נזק נוסף שיגרם עם פגיעה בהיפוקמפוס יהיה קושי בהתמצאות במרחב.
• ההיפוקמפוס נפגע מהר מאוד ממחסור בחמצן. (עילפון, הרדמה בניתוח וכדומה).
• בעיה בזיכרון עלולה לגרום גם לבעיה בזיהוי הזיכרון והרגש- אני לא אזכור האם חבר פגע בי או לא.

4. אמיגלדה:

• מרכז הרגש במוח, אחריות על הבנת הגירויים הרגשיים ועל הבעתם. (מה עושים בשעת משבר רגשי ..)
• כמו ההיפוקמפוס, גם האמיגדלה חשובה בסיוע בלמידה. אחד מהדברים שמסייעים ללמידה זה ההקשר. למידה יכולה להתבצע באופן יעיל גם מתוך פחד ועצבות.
• אוטיזם– בעיה באמיגדלה, ילדים אוטיסטים יכולים לזהות רגשות של פוקימון.

הפרעות נפשיות והקשר לאמיגדלה:

1. הפרעות חרדה: תחושות מאוד קשות שנובעות מגירויים מפחידים אך לא חמורים (הלוקה בהפרעת חרדה יפחד כאילו מדובר בגירוי חמור מאוד). הסבר ביולוגי: כשהאדם בא במגע עם גורם המתח, האמיגדלה מתחילה לפעול כאילו מדובר באיום קיומי.
2. הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD): לדוגמה- פחד מנהיגה למישהו שנדרס מאוטובוס בהיותו הולך רגל. לכאורה, הפחד לא קשור קשר ישיר למקרה, הפחד התרחב והושלך אל הנהיגה שלו. זה נוצר כתוצאה מפעילות יתר של האמיגדלה. נוצרת תגובה חריפה של המערכת הריגושית.
3. חוסר יכולת לזהות רגשות: יכול להיות שיש קשר בין פעילות חסר של האמיגדלה לאוטיזם לדוג.
4. הפרעת אישיות גבולית (Borderline): זוהי הפרעת אישיות נורא דרמטית, בעיקר בנשים. קושי בכל מה שקשור לתחושות רגשיות וויסות רגשי. קיצוניות ומעבר חד משחור ללבן. הפרעה מאוד מסובכת.

את כל החלקים שלמדנו עד כה כל ניתן לראות כשעושים חתכים במוח כי הם פנימיים.