מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: המודע, התת-מודע והסמוך למודע אצל פרויד

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: המודע, התת-מודע והסמוך למודע אצל פרויד

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

  • המודע עפ"י פרויד הוא משהו מוגדר, ניתוב (מוריטורינג), המעקב אחרי גירוי. אני מודע אך ורק לאותו מימד שאני נמצא בו. ברגע שאתה עושה "מוניטורינג" (=ניתוב) למשהו אחד, אתה לא יכול במקביל לבצע או להיות מודע לעוד פעולות בגלל שהמודע מוגבל. אין זה אומר שאם מיומנות מסוימת נלמדה והיא אוטומטית אז היא יצאה מהמודע, אלא שניתן תמיד יהיה לשלוף אותה.

דרכים נוספות להסביר את המודע: (ביקורת ותוספות לפרויד)

שליטה/בקרה= ביקורת עצמית על פעולות שאני מבצע. בכל פעם שאני מבצע תהליך של עדכון, אני משנה את מה שיש בהתאם לשינויים במציאות. אם אני מסוגל לבצע בקרה משמע, אני מודע.

מעקב= האדם שם לב למה שקורה, לשינויים.

האם אני יכול לקבל עדות ישירה על כך שאדם לא מודע? תיאוריה נוספת מדברת על עקרון הדיווח= אם אדם יכול לדווח על הפעולה אותה ביצע, הוא מודע. ואם האדם לא מצליח לדווח כי לא שם לב, אז הוא לא מודע. הדיווח מאוד חשוב בעיקר בשלב הטיפול, כי בזכותו המטפל יכול לדעת אם המטופל הבין אותו ומה בדיוק נמצא במודע של האדם.

  • פרה-מודע/סמוך למודע- רמה זאת מפרידה בין המודע לבין התת-מודע. יש לנו מידע נגיש שלא נמצא כל הזמן במודע שלנו אבל אנחנו יכולים לשלוף אותו לפי הצורך שלי. לרוב מדובר בדברים של ידע כללי, עובדות, זיכרונות.
  • התת מודע- עפ"י פרוידהתת מודע הוא אומניפוטנטי. בהגדרה זו פרויד נבדל משאר החוקרים. הוא טען שאדם לא תמיד יודע מה הוא עושה ומה איננו עושה. הוא אומר שהתת-מודע שולט על כל השאר, ויש לו סדר עדיפויות משלו. בתת מודע נמצאת הסיבה האמיתית שגורמת לאדם לבצע את מה שמבצע.

בכל אדם קיים פחד. לכל אחד יש חששות. האם אנחנו תמיד זוכרים את המיני-טראומות שאנחנו חווים בחיינו? פרויד אומר שהטראומה מעוררת בנו משהו חרדתי ולא נעים לנו להיות במצב של חוסר אונים (אנשים עשו בי כרצונם) ולכן אנשים ישימו דברים הללו בתת-מודע. אדם יכול להיות לא מודע לאירוע כלשהו שממשיך להשפיע עליו. דוגמאות לחומרים שנכנסים לתת מודע: טראומות ופחדים, משאלות אסורות (מתוך חברה בעלת כללי אתיקה מסוימים), זיכרונות פרה-ורבלים (לפני שתינוק מתחיל לדבר)- אלו דברים לא מפחידים, הם פשוט לא תורגמו לסכימה שפתית ולכן לא יכלו להיכנס למודע.

המודע פועל על ידי תהליכים הגיוניים: אני לוקח מטרייה כי יורד גשם. התת-מודע פועל עפ"י חשיבה אלוגית (לא הגיונית)- אני לוקח מטרייה כי אכלתי פטרייה. התת-מודע עובד בתהליכים ראשוניים (פרימיטיביים) שעובדים עם סימבולים, סמלים, תמונות לא ברורות, אייקונים..

לתהליכים הראשוניים פרויד קרא: Primary (עד גיל 3) ולתהליכים המשניים הוא קרא: Secondaly.

המודל הטופוגרפי אומר שאין חלוקה שווה בין החלקים השונים של ה"קרחון" שהוא ברובו לא מודע. מודל זה עונה על שאלות מסוימות: למה אדם מסוים יסבול ממחלה נפשית ואחר לא? וכמו-כן הוא רצה להסביר כיצד אדם עושה דברים שהוא איננו מודע אליהם? פרויד הצליח במודל לענות על השאלה השנייה ולא על הראשונה. שאלות נוספות בהן נעסוק:

  1. מיהו זה ואיזה הוא? מי מחליט מה יכנס לתת מודע ומה לא?
  2. לאחר הדחקה- מה מצב הדברים ששמתי בתת מודע?
  3. במה שומר הסף משתמש כדי להוריד חזרה את הדברים שרוצים לעלות אל המודע?

פרויד אומר שאדם שמדחיק הרבה יהיה עייף כל הזמן כי הוא משקיע המון אנרגיה בלהוריד תכנים אל התת-מודע. רק כאשר האדם בשל להיות במגע עם תכנים מודחקי, הם יעברו באופן עצמאי מהתת-מודע אל המודע. פרויד פיתח מודל נוסף על מנת לענות גם על השאלות הבאות:

  1. מי שומר הסף?
  2. איך אפשר להסביר מחלות נפשיות?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: