תולדות המוסיקה המערבית: הרוקוקו
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…
רוקוקו ו empfindsamer stil-
בתקופה בתולדות המוסיקה המערבית שקדמה לתקופה הקלאסית ניתן לזהות שני סגנונות שונים: הרוקוקו, או הסגנון Style Galant – והסגנון הרגשי Empfindsamer stil. הראשון מזוהה בעיקר עם מוסיקה צרפתית והשני עם הגרמנית. הרוקוקו צמח בחוגי האצילים. במקור מתייחס המושג לעיצוב פנים קישוטי ביותר ובמוסיקה זהו סגנון אלגנטי, קליל, מחוכם וקישוטי. הוא בעצם הקישוטיות של הבארוק ללא העוצמה שלו. ה – Empfindsamer stil הוא תוצר של החברה הבורגנית המטפל ברגשות הפרט. שני הסגנונות נמהלו ונספגו לחלוטין במוסיקה של התקופה הקלאסית.
במוסיקה אחד המאפיינים של הסגנון ה"רגשי" הוא שימוש בכרומטיקה שמשפיע גם על המנגינה וגם על ההרמוניה, ובאנחות.
בצד הסגנון המעודן התפתח גם הסגנון הסוער והנרגש שצמח מתוך זרם ספרותי דווקא, ה"סער והלחץ" – STURM UND DRANG, ((STORM AND STRESS. זרם זה שם לעצמו מטרה להביע את הרגשות השונים ולתת להם לחיות בכפיפה אחת. במוסיקה התופעה באה לידי ביטוי ע"י ניצול אלמנטים של הפתעה, תנועות ושינויים הרמוניים בוטים, מודולציות מוזרות, תנועות מלודיות בלתי צפויות, הפסקות, שינויים במרקם, הדגשות פתאומיות ואמצעים דומים. קארל פיליפ עמנואל באך ופראנץ יוזף היידן היו מנושאי דגלו של זרם זה.
