פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: האם הדיסוננס הקוגניטיבי הוא אוניברסלי?
בניסוי בפרדיגמת הבחירה החופשית והאישור העצמי, הנבדקים (קנדים ויפנים) נתבקשו לבחור בין שני דיסקים כאשר קבוצת הניסוי קיבלה אישור-עצמי באמצעות פידבק חיובי לשאלון אישיות שביצעו לפני הניסוי. בקרב הקנדים נמצא דיסוננס (הנבדקים דיווחו על יתרונות בדיסק שבחרו וחסרונות בדיסק שלא בחרו) רק בקבוצת הביקורת ולא בקבוצת הניסוי (האישור העצמי ביטל את הדיסוננס), אך בקרב היפנים לא נמצא דיסוננס באף אחת מן הקבוצות, מה שהוביל את החוקרים לחשוד שהדיסוננס קיים רק בקרב מערביים. עם זאת, מחקר אחר הראה שניתן לגרום לדיסוננס בקרב יפנים באמצעות Induced Compliance (לגרום להם לעשות דבר מה שאינם רוצים לעשותו) אם הנבדקים חושבים שסטודנטים אחרים צופים בהם.
לא יהיה נכון להסיק מכך שאנשים ממזרח אסיה חווים דיסוננס קוגניטיבי רק בהיענות כפויה, אך לא בפרדיגמת הבחירה החופשית. מאחר ואנשים ממזרח אסיה מאוד מכוונים כלפי האחרים וכלפי תגובותיהם של אחרים, נראה שהסיבה שלא נמצא דיסוננס באמצעות פרדיגמת הבחירה החופשית היא שלא הייתה נוכחות של אחרים. ההנחה היא שהם יחוו דיסוננס גם בפרדיגמת הבחירה החופשית, אם הם יישאלו מה לדעתם אנשים אחרים יחשבו על בחירתם. ניסוי המראה זאת: נבדקים (קנדים ויפנים) נתבקשו לדרג רשימה של דיסקים, ולאחר מכן לבחור בין שני דיסקים שנמצאים באמצע הרשימה. קבוצת הניסוי נתבקשה בנוסף, לדרג לפני הבחירה את ההעדפה של הסטודנט הממוצע. תנאי זה גם להטרמה של ה-Meaningful Social Other. בקרב הקנדים, המניפולציה הזו לא השפיעה על הדיסוננס, אך בקרב היפנים זה הוביל לדיסוננס אפילו גבוה יותר מזה של הקנדים.
אפקט דומה נמדד כשהנבדקים נתבקשו לבחור דיסק עבור עצמם או עבור חברים – ככל שהזהות של המהגרים היפנים נטתה יותר לכיוון זהות יפנית ולא קנדית, התקבל דיסוננס גבוה יותר בעת הבחירה עבור חברים לעומת הבחירה עבור עצמם (בהפוך מבעלי הזהות הקנדית).
אם כן, נראה כי הדיסוננס הוא תופעה אוניברסלית, אך התנאים המובילים להופעתה משתנים מתרבות לתרבות. עבור תרבויות עצמאיות הדיסוננס נובע מדאגה ליכולת של העצמי לקבל בחירה שמציגה באור חיובי את ההחלטיות שלו בעוד שבתרבויות שיתופיות הדיסוננס נובע מדאגה ליכולת של העצמי לקבל בחירה שתקבל אישור על ידי אחרים.
