תולדות האמנות – סיכום: נטורליזם

תולדות האמנות – סיכום: נטורליזם

תולדות האמנות – סיכומים

הנטורליזם הוא פלג של הריאליזם, המנסה למסור את האמת של האובייקט כפי שהצייר רואה אותו, כלומר להעביר את האמת כעובדה כפי שהיא נראית בטבע ללא עיבוד אינטלקטואלי או רגשי.

הציירים הנטורליסטים הרבו לצייר נופים ויצאו לעבוד בטבע. הם עשו רישומי הכנה מהירים בטבע, ואותם עיבדו וסיימו בסטודיו. ההבדל בין נטורליזם לבין ריאליזם הוא שהנטורליזם עסק בתיאורי הטבע כפי שהוא נראה לעין, ואילו הריאליזם הכניס ליצירות תכנים ביקורתיים, חברתיים או פוליטיים.

בציורי נוף עסקו האמנים ההולנדיים כבר במאה ה–17 . גם הציירים הרומנטיים במאה ה-19 ציירו נופים, אך ההבדל הוא שהנטורליסטים היו הראשונים שעסקו ממש בהעתקת הנוף כשלעצמו כפי שהוא נקלט בעיניים.

מאפייני הסגנון הנטורליסטי

• התחלת הציור בחיק הטבע וסיומו בסטודיו.

• תיאור של נושאים השאובים מהווי האיכרים והכפר וציורי נוף.

• דיוק בפרטים הנראים בטבע.

• צבעים זוהרים ואפקטים של אור.

• ניסיון ליצור תמונות צילומיות.

פרנסואה מילה (1814-1875)

פרנסואה מילה היה הבולט מבין האמנים הנטורליסטיים.  הוא עסק בציורי נוף ובחיים בכפר. מילה הרבה לתאר את האיכרים ואת הקשר שלהם לאדמתם. כבן של איכרים הבין מילה את משמעות עבודת האדמה והוקיר אותה. הוא ראה בעבודת האדמה ייעוד ואף שליחות דתית, וביצירותיו הוא יצר האלהה של עבודת האדמה. תיאוריו מצטיינים באובייקטיביות, ואין בהם כל ביקורת – הוא מציג את הנראה לעיניו כעובדה קיימת.

המלקטות, 1857 , שמן על בד

מילה מתאר את הפועלות כדמויות שאינן נהנות מן הקידמה, כלומר חייהן הם עבודה פיזית קשה ומתמשכת, למרות הקידמה שמציעה המהפכה התעשייתית.

בשדה חיטה רחב, שלוש דמויות של נשים ממעמד הפועלים עוסקות במלאכת איסוף שאריות חיטה שנפלה בעת הקציר. הנשים כפופות, לבושות בתלבושת מסורתית ומלקטות את השאריות לתוך סינריהן, תוך כדי צעידה איטית והתעלמות מהסביבה. דמויות הנשים הן אנונימיות, פניהן מוסתרות, והן מייצגות איכרות עניות שנאלצות לאסוף שיירים כדי להתקיים. עבודתן נעשית על רקע השדה הרחב שבו רואים את בעל השדה רכוב על סוסו, את עובדיו, ומסביב ערימות חיטה.

שדה החיטה משתרע על פני שני שליש מן היצירה, בגוונים צהובים וחומים בהירים, המוארים באור חמה. באופק נראות ערימות חציר ושיבולים, ולידן דמויות קטנות. ומספר בתים כפריים, ומאחוריהם צמרות עצים ירוקים על רקע השמים הבהירים.

מילה מדגיש את עבודתן הקשה של הנשים באמצעים האמנותיים הבאים:

קומפוזיציה פתוחה: הנשים ממוקמות במרכז שדה עצום ממדים, המדגיש את מלאכת איסוף החיטה כעבודה שלעולם אינה נגמרת, עבודה סיזיפית.

תפיסת החלל עמוקה ואטמוספרית: הדמויות הקטנות באופק וערימות החיטה העצומות מאחור

מדגישות את העבודה המתמשכת שעוד צפויה לנשים.

עיצוב הדמויות: הנשים מתוארות בבגדי איכרים אופייניים כשגבן מוטה כלפי מטה. גם האישה העומדת כפופה לפנים, כיוון שאינה יכולה ליישר את גבה לחלוטין. זוהי התוצאה של הכיפוף המתמשך בעת איסוף החיטה.

האור: מקור האור ביצירה הוא אור חמה טבעי בצהרי היום, שיוצר צל ליד הנשים העוסקות באיסוף החיטה. האור מתפשט על פני היצירה ומרכך את האובייקטים. השעה היא שעת שיא החום, שמערים קשיים על הנשים בעבודתן.

יחסו של האמן לעבודה ולנשים העובדות

מילה הכיר את הווי החיים של האיכרים וחש קירבה אליהם ואל עבודתם. לכן הוא מציג אותה כעבודה הירואית ונוסך בה הילה של קדושה. הוא מעלה את עבודת האדמה לרמה של שליחות מקודשת ואלוהית, ולא מתייחס אליה כאל עבודה נחותה ובזויה.

• הנשים מתוארות במונומנטליות ובתנועה אצילית הראויה לדמויות מכובדות, ומזכירות את הסיפור התנ"כי של רות ונעמי ממגילת רות.

• הן מעוררות הערכה בבגדיהן הפשוטים והמסודרים ובמחוותיהן החינניות, שיש בהן קסם של

השלמה עם הגורל.

• ידוע לכול שנשים שמלקטות שאריות קציר הן הנשים העניות ביותר בקהילה, והלקט עצמו נחשב לעבודה בזויה. למרות זאת הרקע החברתי שלהן אינו נחשף, כך גם הקשיים הגופניים

שבעבודתן. בדרך זו מציג מילה תפיסה ערכית של עבודת האדמה, שיש בה מן הפשטות והטוהר.

מה היה לקרל מרקס נגד הזכות לקניין?

"הזכות לקניין היא הזכות ליהנות מנכסיו ולהתנהל עימם באופן שרירותי וללא כל התחשבות באנשים אחרים, באופן נפרד מהחברה, זוהי הזכות לאנוכיות"

עוד דברים מעניינים: