תולדות האמנות – סיכום: ציור על כדים ביוון העתיקה

תולדות האמנות – סיכום: ציור על כדים ביוון העתיקה

תולדות האמנות – סיכומים

ציור על כדים:

 

הסגנון  הגיאומטרי: את כלי החרס עיטרו בצורות גיאומטריות פשוטות ומדויקות, החוזרות על עצמן. בתחילה הופיע העיטור בחלק של ידיות הכד, בהמשך מתפשט הציור עד שהוא ממלא את כל הכד. בשלב מאוחר יותר מופיעות דמויות בע"ח ולבסוף דמויות אדם.

*כד חרס – תהלוכת לוויה, מאה 8 פנה"ס, גובה 123 ס"מ

הנושא המתואר הוא תהלוכת לוויה, נושא המתאים לתפקיד הכד ששימש לצורכי קבורה.

פני הכלי מחולקים לרצועות – שורות, בכל שורה דגמים גיאומטריים החוזרים לאורך כל השורה.
כל חלקי הכד מכוסים בעיטור – "אימת החלל הריק" – מושג שמשמעותו, שהאמן ממלא בקפדנות את כל שטח הכלי מבלי להשאיר מקום, וזאת מתוך החשש שלתוך החלל הריק יחדרו אובייקטים שליליים.

דמויות האדם מתוארות בצורה גיאומטרית וזוויתית, הראש נראה בפרופיל, חזה משולש ממנו יוצאים הידיים והרגליים בפרופיל.

בע"ח  מתוארים בצורות גיאומטריות וזוויתיות.

סגנון הדמויות השחורות: עם ההתפתחות בעיצוב גוף האדם, משתנה טכניקת העבודה. אך עדיין אין שליטה מוחלטת בעיצוב הדמות . הפרופורציות של הגוף לא נכונות, העין מודגשת ונראית חזיתית כשהראש מתואר בפרופיל.
נושאי העיטור היה מסיפורי המיתולוגיה או מלחמת טרויה.

 

שלבי הטכניקה:

  1. צביעת הפרטים בלבן
  2. הפרטים שנצבעו בלבן כוסו בצבע שחור
  3. הכלים הוכנסו לתנור, החלקים שלא נצבעו קבלו גוון אדום
  4. ע"י חרט נחרטו הפרטים הקטנים – כמו העיטורים, פרטי הלבוש, חלקי הגוף וכו.

* אייקס ואכילס משחקים בקובייה, מאה 6 לפנה"ס

נושא – הנושא לקוח ממלחמת טרויה, שתי דמויות הגיבורים נראות בזמן משחק, המשחק מתקיים בזמן ההפוגה בין הקרבות, לכן החניתות בידי השחקנים. הדמויות יושבות אחת מול השנייה, הן מרוכזות במשחק וישיבתם מראה דריכות ומתח.

קומפוזיציה – תנוחת הדמויות זו מול זו, יוצרת צורה של V היוצרת נקודת מוקד בלוח המשחק. האמן רצה להדגיש בקומפוזיציה מצד אחד את המתח שבמשחק, וכן את המתח של המלחמה בכלל שאליה הם יכולים לצאת בכל רגע במידה ויקראו.

עיצוב הדמויות– הדמויות יושבות זו מול בכיפוף ובסימטריה, הדמויות דומות אחת לשנייה מלבד הקסדה. הגוף מתואר בפרופיל מלבד העין שהיא חזיתית ומודגשת. יש סכמטיזיה של הדמות. הסנטר והאף מודגשים. יש הדגשה של עיטור הבגדים החריטה יוצרת קו נוקשה.

עיצוב הדמויות מותאם לצורת הכלי.

* אכילס ופנתסילאה, מאה 6 לפנה"ס

מתוארת סצנת לחימה, הדמויות מעוצבות ע"פ צורת הכלי, ישנה הסתרה, הדמויות מתוארות מכמה זוויות ראיה. התנועה קפואה, קווים חרוטים .

סגנון הדמויות האדומות: עם התפתחות השליטה בעיצוב דמות האדם, מתפתחת טכניקת "הדמויות האדומות".

 

שלבי הטכניקה:

  1. ציור הפרטים בקווים שחורים ואדומים
  2. צביעת הרקע בשחור
  3. הכנסת הכלי לתנור, החלקים החשופים מקבלים גוון אדום

בטכניקה זו הדמויות נוקשות פחות, מופיעה הסתרה, הדמיות אינן מופיעות בקו אחד. נושאי הציור היו אלים, אתלטים, נגנים ודמויות רוקדות ושרות.

* אתנה ודיוניסוס, מאה 6 לפנה"ס

בכד נראה דיוניסוס כשהוא שוכב על מיטה ואוחז בידיו כד שתייה, סביבו גפנים ומולו עומדת אתנה.
עיצוב הדמויות עדיין מותאם לצורת הכד. אתנה נראית בפרופיל מלא. ישנו ניסיון לעיצוב הקפלים ולהדגשת הגוף מתחת לבד. השיער עדיין מסוגנן.

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: