היסטוריה פוליטית: הקמת הרפובליקה הסינית
עליית הרפובליקה הסינית
10 ניסיונות ההתקוממות היו בדרום ובדרום מערב סין ולכן קראו גורמים בתוך הארגון לפגוע בשושלת במקומות מכאיבים יותר, בבירה בייג'ינג או בלב הארץ . הוקם סניף גם בעיר שנגחאי שלקח על עצמו כמטרה את חבלי הארץ חו-ביי וחו-נאן. אנשים מהצבא החדש של צ'ינג בחו-ביי הצטרפו לארגון ותמכו במהפכה הסינית. הטיית הצבא החדש לצד המהפכנים הייתה מהירה ומוצלחת עד שלא נותר כוח למניעת התפרצות המהפכה והעילה הישירה הייתה המהומות סביב שערוריית מסילות הברזל.
הלאמת מסילות הברזל:
סלילת מסילות הברזל שנתקלה בהתנגדות בסוף המאה ה-19 הפכה לשיגעון לאומי לאחר מלחמת סין-יפן. תושבי חבלים שונים הורשו לסלול בעצמם את המסילה (כמו חו-נאן, חו-ביי וסה-צ'ואן) אך התברר שהם לא היו מחוננים ביכולת ובאמצעים הדרושים. ממשלת צ'ינג שאימצה מדיניות ריכוז סמכויות קיצוני הלאימה ב-1911 את מסילות הברזל העיקריות והשאירה בידי המגזר הפרטי רק קווים משניים ושלוחות. העילית המקומית והמוני העם בחבלים מחו על מדיניות ההלאמה ועל פלישת ההון הזר אחרי שהשקיעו סכומים נכבדים במסילות בעזרת "מועדונים להגנת המסילה" ושיגור משלחות לבייג'ינג שערערו על ההחלטה. תחושת העוול ההמונית הייתה עזה והתקוממויות עממיות פרצו בסה-צ'ואן וחו-נאן. ביוני הציעה החצר לפצות את המשקיעים במסילות הברזל אך היחס לארבעת החבלים היה לא שוויוני והתנאים הגרועים ביותר נפלו בחלקה של סה-צ'ואן. אסיפת חבל סה-צ'ואן הובילה את המחאה נגד היחס הלא שוויוני ובאוגוסט 1911 נערכה עצרת המונים בבירת החבל, צ'נג-דו, בה סערת הרוחות הייתה עזה, אנשים החליטו לחדול מתשלום המיסים, להשבית את בתי הספר והשווקים ועוד. המושל החדש ציווה לעצור את נציגי העילית ואז פרץ עימות גלוי בין המפגינים לחיילי הצבא. בשלב זה העילית המקומית הסיתה נגד החצר אבל לא חשבה על הפלת השושלת כי תמכה ברעיון המלוכה החוקתית. הממשלה התעלמה מדרישותיהם ולכן העתיקו את אהדתם למהפכנים. שערוריית מסילות הברזל והמהפכה התמזגו לסוגיה אחת בראש סדר היום הציבורי.
מהפכה בוו-צ'ינג: החצר שביקשה לדכא את המהומות בסה-צ'ואן, העבירה לשם חלק מהצבא החדש (חו-ביי) וכך נשארה העיר חשופה והמהפכנים חשו לנצל את ההזדמנות. היו"ר הקודם של אסיפת החבל של חו-ביי שהתמנה לתפקיד ראש המנהל האזרחי נקט יוזמה כפולה: מחד גיסא שיגר מברקים לשאר החבלים והפגיע בהם להכריז על עצמאותם מחצר צ'ינג ומאידך גיסא הצליח לשכנע את הקונסולים בחאן-קואו להישאר במקומם למרות המהומות. כך באוקטובר נפלו לידי המהפכנים חאן-יאנג וחאן קואו. הניטרליות של הנוכרים והימלטותו של המושל הכללי (שאם היה נשאר במקומו סביר להניח שהיה מביס את הכוחות המהפכנים שהיו דלים ומנו רק קצת יותר מ-200 איש) סייעו למהפכה המהירה. בתוך שישה שבועות התנערו משושלת צ'ינג חמישה עשר חבלים שזה שני שלישים מסין כולה.
סון עם הצלחת המהפכה הסינית החליט ביישוב דעה כי מוטב לו לעסוק בדיפלומטיה. סון הצליח לשכנע את הממשלה הבריטית להפסיק כל משא ומתן על מלוות עם ממשלת צ'ינג, ללחוץ על יפן לבל תסייע למשטר בבייג'ינג וגם השיג הבטחה מנשיא הקונסורציום של ארבעת הבנקים לנהל משא ומתן עם הממשלה המהפכנית מיד לכשיכירו בה המעצמות. כשחזר סון לשאנגחאי בדצמבר בחרו בו נציגי החבלים כמעט פה אחד כנשיאה הזמני של סין.
הסתלקות השושלת: חצר צ'ינג בפרפורי גסיסתה שלחה את כוחותיה להכות את המהפכנים בוו-צ'אנג ומינתה את יואן שה-קאי לתפקיד המושל הכללי של חו-נאן וחו-ביי. יואן מכיוון שלא היה מרוצה מפיטוריו בעבר העמיד שישה תנאים להצטרפותו, חלקם היו תנאים שנועדו לפייס את הציבור ואת המהפכנים כמו פתיחת האסיפה הלאומי והקמת קבינט וחלקם תנאים שהיו אמורים להפוך את יואן לאיש החזק בארץ כמו סמכות מלאה לפיקוד על הצבא והצי. תכסיסו של יואן נועד להוציא את הסמכויות השלטון מידי העוצר ולחסל את "הקבינט המלכותי". תחת לחץ התבוסה הצבאית ועריקתם המהירה של החבלים נכנע העוצר לדרישותיו של יואן. בנובמבר נעשה יואן ראש ממשלה ורק אז חזר מפרישתו דרומה כדי לנהל את המערכה נגד המהפכנים.
רוב המהפכנים מצאו בשלב זה, למרבה הפליאה, את יואן כחיוני לתוכניותיהם לטענתם הוא היחיד שהיה בכוחו להציל את הארץ ממלחמת אזרחים ולכפות את ההסתלקות הגמורה של חצר צ'ינג. סון היה מוכן לוותר על הנשיאות בתמורה למהפכה שתפיל את השושלת המאנג'ורית ותבסס את הרפובליקה. כדי לרצות את יואן אמר לו כי הוא עתיד לקבל את הנשיאות הקבועה ברפובליקה ועל מנת להישמר ממעשי הונאה מצד יואן, פרסם נוהל להעברת סמכויות שכללה הצהרות פומביות על התפטרות צ'ינג ועל תמיכתו ברפובליקה והתחייבותו לכיבוד החוקה שיוכן ע"י בית הנבחרים. יואן הבהיר לחצר כי מוטב לה להתפטר בכבוד, בתנאים הנדיבים שמציעים המהפכנים, בטרם תאבד את הכול. קיסר צ'ינג התפטר לאחר פרסום ההצהרה הקיסרית שחתומה ע"י הקיסרות ויואן עצמו וכך בא הקץ על 268 שנות שלטונה של שושלת צ'ינג.
סון התפטר מנשיאותה הזמנית של הרפובליקה והמליץ למנות את יואן תחתיו ב-3 תנאים:
1. נאן ג'ינג תישאר הבירה
2. יואן עצמו יבוא לנאן ג'ינג כדי לקבל את הנשיאות הזמנית
3. הוא יקיים את החוקה הזמנית שינסח בית הנבחרים הזמני
יואן לאחר שקיבל על עצמו את תפקיד הנשיא הזמני לא השתוקק לעזוב את בסיס הכוח שלו בצפון אז הוא הסית את חייליו לחולל מהומות כדי להצדיק את המשך שהותו בבייג'ינג. זמן קצר לאחר מכן, סון הציג את החוקה הזמנית- מסמך ראשון מסוגו בתולדות סין, סון הסתלק מתפקידו כנשיא זמני ובהצבעת בית הנבחרים נקבע כי בייג'ינג תהיה בירה הארץ.
השלכות: הקמת הרפובליקה הסינית הייתה נקודת מפנה חשובה מאין כמוה בתולדות סין שכן היא הביאה אל סיומן של יותר מאלפיים שנים של שושלות קיסריות, נטלה את הכוח הפוליטי מידיה של קבוצה אתנית אחת, המאנג'ורים ומסרה אותו לכל תושבי סין. קשה למצוא מהפכה שנחלה הצלחה כה מהירה.
עם זאת המהפכה הסינית לא הייתה שלמה והיו לה השלכות אומללות רבות: רוב חסידיו של סון היו מסורים להדחת המאנג'ורים ולכינון הרפובליקה מבלי לתת דעתם לתחומים חשובים יותר: שיקום בדרכים דמוקרטיות ובעיית פרנסתו של העם. בלהיטותם לשלום היו מוכנים להתפשר אפילו עם אדם חסר עקרונות כמו יואן. הם לא הבינו שלאחר הקמת הרפובליקה עדיין יהיה עליהם להוסיף ולהיאבק באימפריאליזם. הם התעלמו כליל מתוכנית שלושת השלבים של סון למהפכה. נכונותם לשתף פעולה עם גורמים מהמשטר הישן והיחס האדיב לקיסר המודח סללו את הדרך למשטר אילי מלחמה שעתיד לבוא ולניסיונותיו של יואן להחזיר את הקיסרות למכונה.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
