היסטוריה פוליטית של זמננו: המהפכה הפשיסטית באיטליה

היסטוריה פוליטית של זמננו: המהפכה הפשיסטית באיטליה

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

לאחר שצברו כוח ציבורי וצבאי מוסוליני, דננוציו והתנועה הפשיסטית באיטליה פותחים במלחמת אזרחים גלויה יותר נגד הסוציאליסטים, וגם מסע הפחדה נגד כל מי שמתייצב לידם. ב-1922 הם מקיימים ועידה, ומחליטים לעלות על רומא ולתפוס את השלטון – "המצעד על רומא". לא כל כך מאורגנים, מאוד מתלהמים.

משמר הצבא נאמן למלך, ולא למוסוליני. מוסוליני נוסע למילאנו כדי להיות קרוב לשוויץ. הברירה שלו היא להכריז על מצב חירום, ולתת פקודה לצבא לפתוח באש ולעצור את הפשיסטים. כולם סבורים שאם היו עושים זאת, אין ספק שהיו מצליחים לעצור את הפשיסטים. אך המלך מהסס, ובמקום לתת את הפקודה הזו, הוא מזמין את מוסוליני להרכיב את הממשלה.

מוסוליני מגיע למלך ומקבל את ראשות הממשלה. מוסוליני מקבל לידו את שלושת המשרדי שבוטחים בביטחון הפנים באיטליה, ומבטיח למלך שהוא ירגיע את המצב. אך בשביל זה הוא לא צריך את המשרדים – הוא רק צריך להורות לפשיסטים להפסיק לתקוף. זה מה שהוא עושה, ואיטליה מתייצבת.

אך הפשיסטים עדיין מיעוט, והם מבינים שבשיטה היחסית תהיה להם בעיה. באפריל 24 בחירות חדשות, והם משנים את החוק בעזרת סיעות הימין, וקובעים שמי שיקבל את הרוב הראשון – יהיה לו 66% ממושבי הפרלמנט. בבחירות הם משחיתים לחלוטין את תהליך הבחירה, גונבים קולות וכו', וכך מקבלים את הרוב הראשון, והופכים אוטומטית לרוב בפרלמנט.

מטיאוטי קם בפרלמנט – סוציאליסט אידיאליסט – ומצהיר שהפשיסטים לא רק העבירו את חוק הבחירות – הצ'רבו, אלא גם רימו בבחירות. כעבור שבוע הוא נרצח. לא בפקודת מוסוליני, אלא בידי אנשים שנאמנים לו.

כל אנשי הפרלמנט עוזבים את הפרלמנט במחאה – טעות חייהם. באותם הרגעים, מוסוליני כמעט מאבד את השלטון. אך מאחוריו הלאומנים, האליטות התעשייתיות, שמרגיעים אותו, ומראים לו שהפרלמנט כולו שלו. מוסוליני מתחיל לחוקק חוקי חירום ומבטל את החירויות. ב-25 הוא מכריז על דיקטטורה, מכניס את האופוזיציה לכלא, שחלקה בוחרת לחו"ל, הורג את מי שצריך ומשתלט על הכל – וטוען שאיטליה תהפוך למעצמה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: